אנו מזמינים אותך לקרוא שורה של טיפים והמלצות, מהמוניטור שלנו בהונדורס, ד”ר מרלן אליידה סואזו מנוקאל לשלב הרבה יותר מושכל לאחר הלידה ועם הטיפול המתאים ביותר. התמיכה האינטגרלית של בני הזוג והמשפחה חיונית לאמהות.
לאחר רגע הלידה, מתחילה תקופת הלידה, הנקראת על שם פרק הזמן מיד לאחר הלידה ומתמשכת עד 40 או 42 ימים לאחר מכן. שלב זה נספר באותה צורה, ללא קשר אם הלידה הייתה טבעית או ניתוחית (ניתוח קיסרי).
הלידה מסווגת גם לשלושה שלבים, לידה מיידית , שמתחילה מיד לאחר לידת התינוק עד ל-24 השעות הראשונות. לאחר מכן מגיע הלידה הקלינית או המוקדמת הכוללת עד היום ה-7 לאחר הלידה; ובהמשך הלידה המאוחרת שנספרת מהיום ה-8 ועד להופעת הווסת הראשונה, לאחר ההריון.
מלבד שלב תקופת הלידה בו נמצאת האישה, היא תעבור שורה של שינויים בגופה במטרה לחזור כמעט למצב הקודם שהיה לה לפני ההריון. תקופה זו מצריכה טיפול ספציפי והמוניטור ה-PreNatal שלנו בהונדורס, ד”ר Marlén Aleyda Suazo Menocal מספרת לנו את ההיבטים העיקריים שאישה בלידה חייבת לקחת בחשבון.
חיוני להבין שבתוך השינויים יש להתחשב גם בהיבט הרגשי של האישה לאחר הלידה. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), אחת מכל שש נשים שיולדות סובלת מדיכאון לאחר לידה . זוהי מחלה המאופיינת בעצב מתמשך ואובדן עניין בפעילויות מהן נהנים בדרך כלל, כמו גם בחוסר יכולת לבצע פעולות יומיומיות, במשך שבועיים לפחות.
מהם הטיפולים העיקריים שצריכה להיות לאישה לאחר הלידה?
כדי להבין טוב יותר את התחומים השונים שיש לקחת בחשבון בשלב זה, הנקרא בדרך כלל “הסגר”, אנו הולכים להתייחס אליו מהיבטים רפואיים, היגיינה, מנוחה, מזון והיבטים רגשיים. כך נוכל להבין שהאם הטרייה דורשת טיפול מקיף לאחר הלידה ותמיכה משפחתית חיונית בשלב זה.
טיפול רפואי:
-ניטור של סימנים חיוניים כגון לחץ דם, חום, קצב נשימה וקצב לב אשר חייב להתבצע על ידי צוות בריאות ולכן חשיבות הסיוע מהאישה, בן זוגה והוא שותים בבדיקות הנעשות יוצא 7 ו-30 ימים לאחר הלידה.
– איש המקצוע הרפואי יבדוק גם את תהליך התכווצות הרחם והחזרה לגודלו לפני ההריון.
– חשוב שנשים יהיו מודעות לנוכחות ולכמות של מה שנקרא לוכיה. לוצ’יה הוא נוזל נרתיק שנפלט בימים שלאחר הלידה. הוא מורכב מפסולת דם ורקמות מדפנות הרחם וצורתו דומה לזו של הווסת ונמשכת לרוב כשבועיים, בהם היא תשנה את צבעה ותפחית את כמותה עד להיעלמותה המוחלטת. אם הם לא קיימים, זה אומר שהם נשמרים וזה יכול להוביל לסיבוכים רפואיים, לכן חשוב שתשימו לב לאבולוציה של תהליך זה. כך גם אם הנוזל מופיע כשטף דם מתמשך או בעל ריח רע. במקרים אלו יש לפנות לרופא בהקדם האפשרי.
-בבדיקות הרפואיות שלאחר הלידה יתנו לך הוראה לבצע בדיקות כדי לדעת את רמת ההמוגלובין בדם שלך, כך תוכלי לדעת אם יש לך אנמיה ויינקטו אמצעים לתיקון.
-עקוב אחר מצב האפיזיוטומיה כדי לזהות אם יש אדמומיות, דלקת, ספורות, ריח רע וכו’.
-לנהל או להציע משככי כאבים נפוצים (פרצטמול או איבופרופן) כדי להקל על כאבי שרירים ושלד או אם יש כאב קל באזור האגן או כאב ראש.
הטיפול לאחר ניתוח קיסרי זהה ללידה רגילה, עם ההבדל שמתווסף טיפול רפואי סביב פצע הניתוח, שהם:
-ריפוי וניקוי הפצע מדי יום עם מים וסבון חיטוי (אין להשתמש ביוד או אלכוהול).
-קח את האנטיביוטיקה ומשככי הכאבים שנקבעו על ידי הרופא, בהתאם לזמנים ולימים שנקבעו.
-להשתתף בפגישה המשוערת להערכה.
-פנו ליחידת הבריאות להסרת נקודות הניתוח לפי הימים המשוערים. זה יכול להיות בין 8 ל-12 ימים, אם נעשה תפר לא נספג.
-יש להקפיד על סימני אזהרה כגון: חום, אדמומיות, דלקת או נפיחות במקום הניתוח, חום, הפרדה של נקודות הפצע או כאבים עזים מאוד.
-עודד תנועה, עם פעילות גופנית מוגבלת.
חשוב מאוד לקחת בחשבון שכדאי לגשת מיד לרופא אם לאמא יש חום של יותר מ-38 מעלות, לחץ דם מוגבר, כאבי ראש עזים, סחרחורת, טשטוש ראייה, קשיי נשימה או כאבים והתקשות השדיים. תסמינים אלו דורשים טיפול רפואי מיידי, ללא קשר אם הלידה בוצעה באופן טבעי או ניתוחי.
גֵהוּת
-אמבטיה וניקיון יומי.
-שמור על אזור הנקבים (בין פי הטבעת לאברי המין החיצוניים) יבש, ניקוי נקודות האפיסיוטומיה רק במים וסבון.
-החלפת מגבות היגייניות או מגנים יומיים כל 4 שעות.
-מרחי קרח על האזור אם יש דלקת.
-בצע אמבטיות ישיבה בבית.
– הישאר תמיד במצב נוח.
מנוחה ואוכל
עייפות לאחר לידה היא נורמלית, ולכן יש צורך במנוחה. “עם זאת, לאחר זמן ההחלמה עדיף להתחיל ללכת כדי למנוע את הסיכון לטרומבופלביטיס, רצוי להתחיל כשהאישה שוקלת זאת ותמיד יש ללוות אותה”, מסביר המומחה. התנועה גם תעזור לשפר את ניידות המעיים ובכך לחדש את הרגל עשיית הצרכים והשתן הרגיל.
-בקשר לפעילות גופנית, נשים יכולות להתחיל לעשות אותה מהר ככל האפשר כל עוד היא לא אינטנסיבית.
-רצוי ללכת, ולבצע תרגילי שלפוחית השתן כדי להחזיר את הטונוס של שרירי הנקבים.
-ברמה הכללית, מומלצת תזונה מאוזנת ועשירה בחלבונים כדי להקל על תהליך הריפוי (הקיים בבשר, ביצים ומוצרי חלב). ישנם תוספי תזונה כגון ל-קרניטין המעדיפים תהליך זה, אך יש לצרוך אותם אם הם בהישג יד הכלכלי של משק הבית.
-תזונה מאוזנת מסייעת לייצור חלב, לכן מומלץ למקם את התינוק קרוב לשד כדי לעורר הנקה באותו אופן.
-יש להקפיד על צריכה מספקת של נוזלים וסיבים טבעיים. זה ימנע עצירות ואי נוחות הנגרמות ממחלות אחרות, למשל טחורים, מעי רגיז וכו’.
טיפול רגשי
טיפולים אלו מכוונים כטיפים שיש לקחת בחשבון כדי ליצור סביבה של הרמוניה, שלווה, ביטחון והבנה לאישה, לתינוק, לזוג ולשאר בני המשפחה.
-תמיכה משפחתית הכרחית ומעודדת טיפול סביב הסביבה היומיומית של נשים וילודים.
-חשוב לשתף או להקשיב לחוויה של האישה במהלך הלידה.
-תמיכה באמא האחרונה יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות חיבוקים או מילות עידוד.
-עזור לאמא ואבא לזהות אם יש להם רגשות שונים כמו חרדה וחוסר ביטחון.
-עודד שיחה או בכי כאמצעי להפחתת התגובה הרגשית.
– ליידע את האם על הסימנים של דיכאון לאחר לידה.
-להפגין תחושות של ביטחון ביכולתה של האם לטפל בתינוקה. עודדו אותה, ברכו אותה על עבודתה.
-שיתוף פעולה לקידום אבהות ותמיכת האב וכן מעורבות שאר בני המשפחה.
-יש להדריך נשים גם לגבי תכנון המשפחה ולגבי המיניות שלהן, באותה מידה יש לקדם הנקה כשיטת תכנון משפחה.
-רצוי להמתין מספיק זמן, לחדש את יחסי המין כ-3 או 4 שבועות כדי שהפרינאום יחלים כראוי.
-לספק עזרה בקבלת החלטות ולטפח תחושות ביטחון בזמנים של חרדה גדולה, לא להשאיר את האם, התינוק והאב לבד.
כפי שציינו, דיכאון לאחר לידה הוא מחלה המופיעה בתדירות גבוהה. ארגון הבריאות העולמי פירט בין התסמינים העיקריים של מצב זה: אובדן אנרגיה; שינויים בתיאבון; צורך לישון פחות או יותר מהרגיל; חֲרָדָה; ירידה בריכוז; הַסְסָנוּת; דְאָגָה; מרגיש חסר ערך, אשם או חסר תקווה; ומחשבות על פגיעה עצמית או התאבדות. לכן, חיוני לפנות לעזרה רפואית אם האם מציגה אחד מהתסמינים המתוארים.
פעילויות אסורות או מוגבלות
ד”ר סואזו מסביר כי “המשימות היומיומיות המוגבלות הן כאלו הדורשות פעילות גופנית מוגזמת, כמו הליכות ארוכות, ריצה, ריצה וכו’. והרמה או נשיאה של חפצים כבדים.
הזמן הדרוש לחידוש הפעילויות הללו תלוי בסיבוכים שאולי התרחשו בלידה הנרתיקית או בניתוח קיסרי. כך גם המצב התזונתי של נשים ויכולת ההחלמה של כל גוף, “אם כי בתיאוריה נשים בדרך כלל לפני 40 עד 42 ימים לאחר הלידה כבר הצטרפו לפעילות היומיומית שלהן”, הוא אומר.
מגבלות אחרות סובבות גם סביב מחלות או מחלות רפואיות בסיסיות אחרות שהאישה מציגה או שפיתחה במהלך ההריון, למשל: רעלת הריון, סוכרת, יתר פעילות בלוטת התריס וכו’.
טיפול בשד בזמן הנקה
נוח להשתמש בחזיות ספציפיות לשלב ההנקה, שכן הגידול בנפח, עקב ייצור החלב, עלול לגרום לאי נוחות או לכאב. ניתן להשתמש בחזיות מסוג זה ללא הגבלת זמן, כל עוד ההנקה נמשכת.
לפעמים, בשלב מוקדם של תהליך ההנקה, אמא עלולה לחוות שדיים כואבים או פצעים קטנים בפטמותיה. יש לקחת בחשבון שיש לבלוע רק משככי כאבים שצוינו על ידי צוות רפואי, שכן אלו יכולים לעבור לחלב אם ומשם לתינוק.
אם את מניקה, שקול את הטיפים הבאים:
-יש לשטוף את הפטמות לפחות פעמיים ביום במים וסבון.
-השתמש בקרם או וזלין כדי למנוע סדקים או יובש.
-השתמש באמצעים פיזיים כדי להימנע מהסתערות בחזה על ידי חום וקור לסירוגין (בדי קרח ומים חמים)
-במקרה של שינויים דלקתיים בשד, הפרשות חריגות, חום של יותר מיומיים או תסמינים אחרים, יש לפנות מיד לרופא.
