“אבא, היום שבת, אפשר לצאת לטייל?” – אני מצטער בן, אני עסוק, יש לי הרבה עבודה לעשות. – מאוחר יותר? – מאוחר יותר ארצה לנוח.” כמה פעמים ההורים, בהתמקדות אך ורק במילוי פעילויות העבודה שלהם, משאירים לפעם אחרת את מה שצריך להיות בראש סדר העדיפויות שלהם, את תשומת הלב והטיפול שילדיהם צריכים.
מתוך גישה זו, חשוב לנתח מה יהיו הסיבות השורשיות וכיצד אלו התפתחו לאורך זמן; ההשלכות וההשפעות של התנהגות רעה זו על המעורבים, הן במישרין והן בעקיפין, כמו גם פתרונות חלופיים אפשריים לסוגיה מאוד שנויה במחלוקת זו.
אבולוציה של הסיבות:
בעבר, במשפחות, ניתן היה להבחין בין האב העובד, האחראי על התמיכה הכלכלית של הבית, שהגיע עייף להשתתפות, לאחר יום עבודה ארוך; ושל אמא קשובה לכל מטלות הבית, הטיפול בילדים הקטנים והטיפול בבעלה בחזרתו מהעבודה. הן המבוגרים והן הילדים היו עצמאיים בביצוע משימותיהם, הילדים הכינו את שיעורי הבית לבדם או נעזרו באמא שלהם מדי פעם; הם גם עזרו לאם בכמה מטלות הבית. במקרים מסוימים, בקשר ליחסי האב עם הילדים, התקשורת לא הייתה רציפה במיוחד, שכן משימתו העיקרית של האב הייתה לתת למשפחה את הסחורה החומרית הנדרשת,
מאז כניסתן של נשים למקום העבודה, ענייני המשפחה קיבלו פרספקטיבה שונה. מלכתחילה, גם האב וגם האמא, תתרום כלכלית לכושר הפירעון של הבית, עכשיו שניהם אלו שאחרי שהיעדרתם מהבית מגיעים עייפים ועם ציפיות גבוהות למנוחה. השאלה היא: מי יטפל בילדים? להורים יש שתי חלופות: לא לעשות כלום ושבטווח הארוך הילדים אחראים על צד שלישי, בין אם זה הסבים והסבתות, הדודים או אפילו המטפלות; או להתחיל לעבוד ביחד, כזוג, ולחלוק בעבודות הבית. בקבלת ההחלטה הנכונה, ניתן לראות היום כיצד הדורות החדשים משאירים בצד בהדרגה את מושג המאצ’יסמו, נוכח מאוד אפילו בפרו, שכן כעת רואים אבא מכין ארוחת בוקר, מחליף חיתול, משאיר את הילדים לבית הספר, עושה שיעורי בית עם הילדים וכו’; והשינוי הזה מתרחש, כפי שהערנו בעבר, עקב שיבוץ נשים במקום העבודה, כעת האם עובדת, ויש לחלק את עבודות הבית בין שניהם, הן עבור האם והן עבור האב. “בעבר, האב נעדר יותר והדבר נסבל בקלות. היום אנחנו יודעים שאבא חשוב כמו אמא. הוא דמות שמקנה משמעת, עושה סדר ונותנת ביטחון לילדיו”
דווח על מודעה זו
לוקחים בחשבון שלא הכל עבודה, גם בחברה וגם בבית, אלא שגם מבוגרים ובעיקר ילדים זקוקים לרגעי רגיעה, כיף ואלה החוויות שחייבים להתבצע כמשפחה. צריך למצוא זמן לכל דבר, זה קצת קשה, שכן מקום העבודה מוערך יתר על המידה, אבל הזמן המשותף עם המשפחה שווה את זה.
“האידאל יהיה עבורנו, האבות והאימהות, לשאוף לספק לילדינו תנאים נוחים להתפתחותם המקיפה, החל מיצירת בית יציב בו יוכלו לגדול בטוחים ומאושרים. מה קורה היום? מסיבות שונות, יותר ויותר ילדים גדלים במשפחות מפוררות, שבהן, גם עם אביהם ואמם, הם אינם מספקים בית מלא אהבה ושלווה; אלא להיפך, כל יום הם עדים לצרחות, ריבים וסצנות הכי לא נעימות. אחרים גדלים במשפחות לא שלמות שבהן האב או האם נעדרים. אלוהים יברך את אלה שגם במחיר של הקרבה רבה, מקדשים את חייהם כדי להביא את ילדיהם קדימה
פְּגִיעָה:
אחת השאלות החשובות ביותר שעלינו לשאול את עצמנו היא : מה קורה לילדים כשההורים לא מבלים איתם? חשוב מאוד לדעת שעבור ילדים ובני נוער, הנמצאים בהכשרה, יש צורך בדמות אב או אם קבועה, שכן הם זקוקים לאהבה ולדוגמה של שניהם.
אמנם זה נכון, להורים רבים יש אינסוף דברים לעשות, הן במקום העבודה והן בעבודות הבית, אבל ביניהם העדיפות שלהם צריכה להיות טיפול ומתן זמן לילדים שלהם. הורים רבים מתרצים לעצמם “שאין להם זמן לכלום, והם רוצים לנוח את מעט הזמן שיש להם”, זו הסיבה שהורים בדרך כלל מבקשים עזרה מצד שלישי לטיפול בילדים.
צדדים שלישיים אלו, כפי שהזכרנו קודם, הם רוב הזמן, סבים וסבתות, דודים או אפילו מטפלות לטיפולם, אך הם אינם מחליפים את דמות ההורים מכל סיבה שהיא, שכן למרות שאנשים אלו יכולים לתת זמן לילדים, לְטַפֵּל; מה שילדים צריכים זה את האהבה, הסבלנות והדוגמה ללא תנאים שרק ההורים יכולים להציע להם. לכן חשוב ביותר שהורים יהיו נוכחים בחיי ילדיהם בכל עת.
לרוב, כשההורים אינם נוכחים, במקרה של הילדים הם הופכים תוקפניים, יש להם התנהגות לא טובה גם בבית הספר וגם בסביבה המשפחתית, הרבה פעמים הילדים לא רוצים או שקשה להם להתחיל עם כל מערכת יחסים חברים, הם לא מצליחים בבית הספר, יש להם בעיות דימוי עצמי נמוך וכו’; במקרה של מתבגרים יש להם גם דימוי עצמי נמוך, בחלק הלימודי הם מצליחים גרוע, הם לא שמים לב להורים שלהם, הם חושבים שהם עצמאיים, הם הופכים לעבריינים, הם מוכנסים לחיים של אי סדר. שבמקרים קיצוניים רבים כולל הפקרות, צריכת אלכוהול, טבק ואפילו סמים; נשים צעירות רבות הן אמהות בגיל צעיר מאוד וכו’.
לכל זה, בדרך זו או אחרת, יש השלכות על החברה, שכן הם אנשים מהעתיד, ואם אין להם השכלה טובה, הם עלולים לסטות מדרכם, וכל ההתנהגויות הלא נלמדות משקפות אותה ומתרגלת אותה. בחברה; זו אחת הסיבות לכך שמדינות רבות אינן מתפתחות.
לכן ילדים זקוקים להדרכה ולדוגמה של הוריהם, כדי שלא ילכו שולל ויוכלו לתרום דברים חיוביים לחברה, וגם בעתיד כשהם הורים, הם מהווים מודל לחיקוי עבור ילדיהם.ילדים לעתיד, ו כך שניתן להעביר ערכים ודוגמאות טובות לאחר מספר דורות.
פתרונות חלופיים:
מול מצב זה, נוכל למצוא תכניות פעולה, שכן חיוני שהורים ישפרו בהדרגה את התנהגויות הפעולה שלהם עם ילדיהם. הדרך היחידה להורים ללמד היא באמצעות דוגמה.
המעשים לגבי ההורים, מלכתחילה, הם שעליהם להסיר את “העייפות ההיא” לרגע לאחר עבודתם כדי שיתנו לילדיהם זמן; הדבר החשוב ביותר הוא לתת לילדיכם זמן איכות יותר מכמות, שכן הם יעריכו את מעט הזמן שהם יכולים להקדיש להם, אבל הזמן המועט הזה חייב להיות בעל חשיבות עליונה; ולא רק שההורים דואגים לשיעורי הבית, אלא לדעת מה קורה לילדיהם: בעיותיהם, שמחותיהם, דאגותיהם, אנקדוטות וכו’; שבכל ערב בזמן ארוחת הערב או אחריה (במקרה שהורים וילדים לא אוכלים ארוחת ערב ביחד), יש להם זמן לחלוק כמשפחה ולדבר על מה שקרה ביום; שסופי שבוע, אפילו ימי ראשון, הם היום לבלות עם המשפחה,
הן חברות והן מוסדות חינוך לילדים, ואפילו המדינה, יוכלו לנקוט בפעולות שיסייעו לתרום לביצוע טוב של עבודת ההורים. במקרה של חברות, תנו להורים לצאת שעה קודם, במיוחד במקרה של האם, שמטבעה נוטה לדאוג יותר לבית ולילדים, ואפילו לבעל; כדי שבזמן המועט שנותר הם יוכלו לבלות אותו עם המשפחה. במקרה של בתי ספר, ערכו פעילויות נוספות לאחר השיעורים כגון: הכנת שיעורי בית בבית הספר לאחר השיעורים, או קיום מרכז שפה שעובד לאחר השיעורים, או קיום סדנאות שונות כגון ספורט, מוזיקה, אמנות, משחק, נואם, בין היתר; וכך ילדים ובני נוער נשארים עסוקים, כך שכשהם הולכים הביתה הם מוצאים את הוריהם או מרגישים שהזמן שהם לא מבלים איתם הוא לא כל כך הרבה. גם החברות וגם בתי הספר יכולים לערוך יום משפחה, לעשות פעילויות בסופ”ש כדי שההורים והילדים יבלו יותר ביחד כמו: קייטנות, יום משחקים, מרתון, יום קולנוע וכו’ כדי שיוכלו. לחזק את הקשר המשפחתי שלהם. זה יכול לקרות גם בחברות יש יום שבועובדים לוקחים את ילדיהם לעבודה שלהם, כדי שההורים יסבירו לילדים מה הם עושים בעבודה, כדי ששניהם יוכלו לבלות יחד. לבסוף, שחברות ו/או בתי ספר מעבירים שיחות עם הורים, כדי שיתנהלו היטב את זמנם ויחלקו אותו באופן שווה בין העבודה לבית, מבלי לפגוע גם. ומכיוון שקודם הזכרנו את המדינה, היא יכולה להכריז על חוק כך שגם העובדים וגם התלמידים יעזבו את שניהם בשעה מסוימת כדי שכשהילדים מגיעים הביתה הם ימצאו את הוריהם, או אפילו שההורים יוכלו לאסוף אותם מבית הספר. .
כפי שכבר הזכרנו, לזמן שהורים וילדים חולקים ובה נוצרים קשרי אמון וכבוד בין בני המשפחה יש חשיבות חיונית. יצוין, מנגד, שלאנשים מוטלת החובה והצורך לשמור על עבודה יציבה, שכן זה לא רק מאפשר להם כושר פירעון כלכלי אלא גם מכניס אותם ישירות לחברה. לכן, יש לחפש אמצעי הוגן בין שני ההיבטים, הן בעבודה והן במשפחה. אנו רוצים להדגיש שתי חלופות פתרון אפשריות שכן מדובר לא רק בהורים ישירות אלא גם במקום העבודה שלהם ולמה לא, בית הספר של ילדיהם.
שחברות ו/או בתי ספר יעבירו שיחות להורים, כדי שיהיו להם ניהול טוב של זמנם, כדי שיוכלו לחלק אותו נכון עם משפחתם ועם עבודתם; מבלי להשפיע על אף אחד מהם, וביצועים טובים בשניהם, זה ללא ספק ייצור יציבות משפחתית שתבוא לידי ביטוי בהתנהגותם של בני המשפחה בחברה. דרך נוספת לבלות את זה עם המשפחה ובצורה מהנה היא על ידי קיום רגעים משפחתיים אינטראקטיביים., שגם חברות וגם בתי ספר עורכים יום משפחה או מקיימים פעילויות משפחתיות כמו קייטנות, אליפויות ספורט ועוד, שכן אין דרך טובה יותר לילדים להפנים רגעים מיוחדים מאשר במשחקים. הם רגעים נעימים ומיוחדים שמבוגרים וילדים נהנים מהם, שמטרתם היא שמשפחות יבינו את החשיבות של מתן חלק מהזמן שלכם למי שאתם הכי אוהבים. המורשת הטובה ביותר של אב לילדיו היא מעט מזמנו בכל יום.
